החלטה בתיק בש"פ 4208/13

1.        לפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת, מיום 12.6.2013, בתיק מ"ת 24469-05-13, שניתנה על-ידי כב' השופטת נ' מוניץ, בגדרה הוחלט לשחרר את המשיב ממעצר בתנאים מגבילים.

רקע עובדתי

2.        ביום 13.5.2013, הוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום המייחס למשיב את העבירות הבאות: חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין; הסתייעות ברכב לצורך ביצוע עבירה מסוג פשע, לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש]; והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין (2 מקרים).

3.        בד בבד עם הגשת כתב האישום, ביקשה העוררת לעצור את המשיב עד לתום ההליכים במשפטו, בהתאם לסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים).

           בבקשה נטען כי בידי העוררת ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, וקמה נגדו עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים, שכן מעשיו של המשיב "מסכנים את היחיד ואת הציבור ומלמדים כי אין מורא החוק עליו". עוד נטען, כי קיימת בעניינו של המשיב חזקת מסוכנות סטטוטורית, בהתאם לסעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק המעצרים, שכן נעשה על-ידו ועל-ידי בני משפחתו שימוש בנשק קר.

           לבסוף נטען, כי קיים חשש ששחרורו של המשיב ממעצר יוביל לשיבוש מהלכי המשפט ולהימלטות מהדין, וזאת לנוכח העובדה כי המשיב הסתתר מאנשי המשטרה שביקשו לעוצרו ולאחר מכן ניסה להימלט מהשוטרים בריצה. עובדות אלה מקימות עילת מעצר עצמאית מכוח סעיף 21(א)(1)(א) לחוק המעצרים. לעניין זה, טענה העוררת כי שאר בני משפחתו של המשיב, אשר היו מעורבים באירוע "נעלמו לבלי שוב", דבר המחזק את החשש שמא שחרורו של המשיב עלול להוביל לשיבוש מהלכי המשפט.

           העוררת גם הפנתה לעברו הפלילי של המשיב, הכולל הרשעה בעבירות של תקיפה סתם ותגרה במקום ציבורי, דבר המחזק, לטענת העוררת, "את המסוכנות הטבועה בו".

4.        ביום 3.6.2013, ביקשה העוררת לתקן את כתב האישום ולהוסיף לו שני נאשמים מבני משפחתו של העורר, אשר נעצרו בינתיים. על-פי כתב האישום המתוקן, העורר הוא הנאשם 3.

עובדות כתב האישום המתוקן

5.        באישום הראשון של כתב האישום המתוקן, נטען כי בין הנאשמים ובני משפחתם לבין משפחת סלטי, ובכלל זה בסאם סלטי (להלן: בסאם) וגסאן סלטי (להלן: גסאן), קיים סכסוך עתיק יומין שבמהלכו הוגשו תלונות הדדיות שחלקן אף "הבשילו לכדי הליכים משפטיים". בתאריך 24.4.2013 בשעות הערב, ביקרו בסאם וגסאן, שהם אחים (להלן: המתלוננים), בבית אחותם המתגוררת בעיר נצרת, בשכונת אל סחב (להלן: השכונה). לפי כתב האישום, קשרו הנאשמים, עובר לתאריך 24.4.2013, קשר עם בני משפחה נוספים הנמנים על משפחת אבו ראס "לפגוע במתלוננים ולגרום להם לחבלות חמורות באמצעות נשק קר".

           לצורך מימוש הקשר, הצטיידו הקושרים בצינורות ברזל, מוטות וקרשים שונים, והמתינו למתלוננים בכביש היציאה מהשכונה, בשלושה כלי רכב שונים. לאחר חצות, אור ליום 25.4.2013, עזבו המתלוננים את בית אחותם והחלו לנסוע לכיוון היציאה מהשכונה. בשלב כלשהו, הבחינו המתלוננים באחד מכלי הרכב השייך לקושרים "וחשדו כי המדובר במארב". לפיכך, הם החלו לנסוע לאחור, ואולם רכב אחד של הקושרים הגיח מאחוריהם וחסם את דרכם מאחור, כאשר שני כלי הרכב האחרים חוסמים את המתלוננים מצדדים נוספים.

           המתלוננים יצאו מהרכב וניסו לברוח רגלית, אך הנאשמים 1 ו-2 ניגשו אל בסאם, כשבידי כל אחד מוט, ואמרו לו כי אין לו לאן לברוח, וכאשר בסאם ניסה להימלט, הגיע המשיב מאחוריו "הכה אותו בפניו במוט ברזל והפיל אותו לרצפה". לאחר מכן, החלו שלושת הנאשמים, בצוותא חדא, להכות את בסאם בכל חלקי גופו "בעודו מטושטש ושכוב על הקרקע".

           במקביל, נגשו שניים אחרים מבני החבורה אל גסאן, כאשר אחד מהם מחזיק בצינור. גסאן הוכה פעמיים בראשו, הופל אל הרצפה והוכה בכל חלקי גופו. התקיפה הופסקה, לאחר ששכנים שמעו את צעקותיהם של המתלוננים והתקרבו למקום, ואו אז עלו הנאשמים וחבריהם על רכביהם ונמלטו מהמקום. כתוצאה מתקיפתם של המתלוננים, נגרמו לבסאם ולגסאן חבלות חמורות בכל חלקי גופם, כמתואר בכתב האישום, והם נזקקו לאשפוז ולטיפול רפואי.

6.        האישום הרביעי בכתב האישום המתוקן חופף בעובדותיו את האישום השני בכתב האישום המקורי, והוא מיוחס למשיב בלבד.

           נטען באישום זה, כי בעקבות האירועים המתוארים באישום הראשון, ידע המשיב כי הוא דרוש למשטרה. ביום 27.4.2013 בסמוך לשעה 01:00, הגיעו שוטרי משטרת ישראל לביתו של המשיב במטרה לעוצרו, בהתאם לצו מעצר שהיה ברשותם. המשיב, שידע על הכוונה לעוצרו, הסתתר מהשוטרים ובכך סיכל את מעצרו.

           ביום 29.4.2013 בסמוך לשעה 14:00, הגיעו שוטרים, פעם נוספת, לביתו של המשיב במטרה לעוצרו. המשיב נמצא אותה עת בסמוך לבית, ובהבחינו בשוטרים הוא החל לברוח "במטרה למנוע את מעצרו ולהכשיל [את השוטרים] במילוי תפקידם".

ההליכים בבית המשפט המחוזי

7.        ביום 16.5.2013, התקיים דיון בבקשת העוררת לעצור את המשיב עד לתום ההליכים בעניינו. במהלך הישיבה, מסר בא כוחו של המשיב כי אנו "מודים בקיומן של ראיות לכאורה", וביקש להפנות את המשיב אל שירות המבחן, לצורך הכנת תסקיר מעצר בעניינו. בהתאם לכך, הורה בית המשפט "על הזמנת תסקיר מעצר אשר יבחן חלופות אם תוצענה". ועוד הובהר בהחלטה, כי "אין בהזמנת התסקיר משום אינדיקציה להחלטה לשחרר" את המשיב ממעצרו.

8.        ביום 11.6.2013, הוגש לבית משפט קמא תסקיר מעצר בעניינו של המשיב. מהתסקיר עולה כי המשיב הוא כבן 30 שנה, נשוי ואב לשלושה ילדים קטנים. הוא השלים 7 שנות לימוד בלבד "בשל יכולות לימודיות מצומצמות". חודשים ספורים טרם מעצרו היה המשיב מובטל וקיבל קצבת אבטלה.